השפשפת נפוצה בעיקר אצל חיילים, ספורטאים ואנשים שמרבים ללכת. החיכוך של הרגליים זו בזו בתוספת חום ולחות גורם להתרבות של פטריות או לחיכוך יתר של האור ואז נוצרת פטרת זיהומית או שפשפת שהיא כמו כוויה קלה. כך או כך מדובר בתחושה מאוד לא נעימה שמפריעה ללכת ודורשת טיפול מידי ויום יומי.
איך ניתן לטפל בשפשפת?
כאשר יש חיכוך קבוע בין הרגליים- כלומר בין הירכיים העליונות לרוב נוצר גירוי מקומי שגורם לשפשפת. מדובר בגירוי כואב עד רמה של כוויה קלה אך כל עוד הוא לא מזוהם ניתן לטפל בו די בקלות, רק חשוב להקפיד לעשות זאת באופן קבוע.
דבר ראשון יש לנוח. כמה שפחות חיכוך בין הרגליים יספק מנוחה לאזור ואוורור כמו שצריך וכך יקטן הגירוי. יש לדאוג ללבוש תחתונים נוחים ולא צמודים שאינם מציקים באזור ועשויים מכותנה מלאה. כמו כן להקפיד על בגדים מאווררים באזור וגם מכותנה או בד נושם.
יש לשמור על המקום יבש ונקי וזה אומר לשטוף היטב במקלחת או באמבטיה עם חומר מרגיע ומחטא כמו סביעור או חומר אחר שנועד להרגיע ולחטא ולייבש היטב את המקום. חום ולחות יכולים להחמיר שפשפת מקומית ולכן חשוב לשמור על המקום יבש כמה שיותר. את הלחות הדרושה לעור ניתן להוסיף על ידי מריחת קרמים טיפוליים נקודתית על גבי השפשפת להרגעה מקומית וטיפול. כל עוד השפשפת אינה זיהומית ולא התפתחה פטרת במקום לא צריך דלקת אנטיביוטית או חומר אנטי פטרייתי אך חשוב למרוח משחות אנטי דלקתיות המכילות קורטיזון.
שפשפת נעלמת יחסית מהר אם מטפלים בה כמו שצריך אבל היא חוזרת כל עוד החיכוך ממשיך כך שאם אתם חיילים, ספורטאים או נוהגים ללכת הרבה סביר להניח שאתם מכירים את התחושה וסובלים ממנה לא מעט. אין כמעט מה לעשות בכדי למנוע את הופעתה של השפשפת אלא רק לדאוג לניקיון והיגיינה במקום ומריחה של קרמים וג'לים אנטי פטרייתיים מראש כמו לדוגמא למיסיל או דרמג'ל שמונעים התפתחות של פטריה באזור של השפשפת.
לפני שאתם ממהרים למרוח משחה בעיקר אם היא מכילה קורטיזון או חומרים דומים חשוב לבדוק את מצב השפשפת ואם מדובר בפטרת או שהתפתח זיהום במקום. במידה שכן יש צורך לעיתים לקבל טיפול תרופתי מקומי על ידי מריחה של משחות אנטיביוטיות וטיפולים נוספים. ברגע שמופיע השפשפת עשו הכל בכדי לנקות את האזור, להקל על תחושת הצריבה ולאוורר את האזור כמה שיותר ולשמור עליו יבש בכדי למנוע את ההחמרה של המצב ואת תחושת הצריבה הכה לא נעימה שהשפשפת גורמת.